התלמוד יורד לפרטים, ומלמד שהקטרים הקדוחים בשני הבזיכים לא היו זהים כי:
המים מטבעם ניגרים במהירות.
היין הוא נוזל יותר “צמיג”, והוא ניגר בקצב איטי (מזכיר דבש שניגר באיטיות מצנצנת).
כדי שקצב הירידה של היין ושל המים, מגג המזבח, על קירות המזבח, יהיה זהה –
החור הקדוח בתחתית הבזיך של המים היה צר.
ואילו החור הקדוח בתחתית הבזיך של היין היה גדול יותר.
למה מנסכים מים דווקא בחג הסוכות?
המים הם מעין “קרבן העונה”.
מים הם מצרך חיוני. בלי מים אין חיים! לכן, הקב”ה ברחמיו, זימן לנו אותם בשפע. חפור ותמצא! אתה אפילו לא צריך לשפר אותם – לא צריך לאפות אותם, לא צריך לבשל אותם – קח ושתה! זמינים!
אבל – מצב זה מסוכן מעט. כיוון שהמים זמינים וטבעיים, אנחנו עלולים לשכוח להודות לקב”ה שנתן לנו אותם בשפע. התרגלנו אליהם. נדמה לנו שהם “באים מעצמם”.
כדי לחנך אותנו להודות על כל הטוב, קבעה התורה, שבחג הסוכות “נקריב” מים לקב”ה.
חג הסוכות הוא סוף השנה החקלאית “הישנה”, ותחילת השנה החקלאית “החדשה”.
אנחנו רוצים להודות לקב”ה על המים שהוא העניק לנו בשנה שעברה, ולבקש שבשנה הבאה עלינו לטובה, הקב”ה ישוב ויעניק לנו מים בשפע.
ואת התודה הזו אנחנו מבטאים בטקס ניסוך המים.
מחלוקת לשם שמים
בתקופת “בית שני” היתה מחלוקת גדולה וממושכת בין שני פלגים בעם: הצדוקים והפרושים.
הצדוקים קיבלו רק את מה שכתוב בתורה שבכתב, בפירוש.
לטענתם – פרשנות של חכמי התלמוד, שקובעת הלכה על פי רמזים, “מוזילה” את התורה. היא הופכת אותה מתורה אלוקית, לתורה אנושית. לכן הם לא קבלו את התורה שבעל פה.
לעומתם – הפרושים הרחיבו את התורה שבכתב, ופיתחו את התורה שבעל פה – התלמוד: שכולו מסורת, דרשה, פלפול ופרשנות אנושית לפסוקי התורה שבכתב.
אחד הנושאים שהיו שנויים במחלוקת: ניסוך המים.
הפרושים ביססו את ההלכה, מעבר למסורת שהועברה מימי משה [הלכה למשה מסיני], על רמזים שהם קלטו מהפסוקים בפרשת הקורבנות.
הפרושים הנהיגו את ניסוך המים, בעוד שהצדוקים כפרו בכך. לטענת הצדוקים – אם כוונת התורה היתה שבחג הסוכות ננסך מים, הדברים היו צריכים להיכתב בפירוש, כפי שנצטווינו על ניסוך היין בכל ימות שנה.
חכמי התלמוד ביקשו לחנך את העם לאמונה בתורה שבעל פה.
לפיכך, את עניין ניסוך המים השנוי במחלוקת, הם חגגו בטקסיות מרובה. לטקס הזה אפילו ניתן שם מיוחד: “שמחת בית השואבה”, שעליה נאמר: “מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו”.
חוקרים בסוכה
לכבוד חג הסוכות פיתחה חברת טכנוקט ערכה מיוחדת שעוסקת בנושא המים. הערכה נקראת “חוקרים בסוכה“.
הערכה מזמנת חוויה משפחתית, מהנה ומעשירה.
הערכה כוללת שני מרכיבים:
חדר בריחה – מסע במנהרת הזמן בעקבות סוגיית המים בירושלים.
משחק הבריחה כולל 6 תחנות. בכל תחנה חידה מאתגרת.
בנוסף כוללת הערכה מגוון של פעילויות מדע וטכנולוגיה בנושא המים.
אחת הפעילויות מתמקדת בשאיבת המים ממעיין השילוח.